Several events are listed in chapter 13 of Megilat Ta'anit:

• The Jews in the wilderness were decreed to die in the wilderness and not enter Israel.
• The First Temple was destroyed.
• The Second Temple was destroyed.
• The city of Beitar was conquered.
• The City was razed.

בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה נלכדה ביתר ונחרשה העיר

The fifth event lacks details. The parallel account in the Mishnah (Ta'anis 26b) is also vague on this fifth event. Rambam, however, provides us with some details:

Hilchos Ta'aniyos 5:3

ותשעה באב חמשה דברים אירעו בו נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודמו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא מלך המשיח ונפל ביד הרומיים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן בית המקדש ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע את ההיכל ואת סביביו לקיים מה שנאמר ציון שדה תחרש

On the Ninth of Av, five tragedies occurred:

It was decreed that the Jews in the desert would not enter Eretz Yisrael;

The First and the Second Temples were destroyed;

A large city named Betar was captured. Thousands and myriads of Jews inhabited it. They were ruled by a great king whom the entire Jewish people and the leading Sages considered to be the Messianic king. The city fell to the Romans and they were all slain, causing a national catastrophe equivalent to that of the Temple's destruction.

On that day designated for retribution, the wicked Tineius Rufus plowed the site of the Temple and its surroundings, thereby fulfilling the prophecy [Micah 3:12], "Zion will be plowed like a field." (Chabad.org)